האם צפייה ממושכת של הצופה בתוכן אלים יכולה להשפיע על ההתנהגות שלו?

תוכן עניינים

מבוא – שאלת חקר ומקורות                                                                                                          

רקע כללי וסיבות לתוכן אלים בתקשורת                                                                                     

תכנים אלימים במשחקי וידיאו ומחשב                                                                                         

תכנים אלימים בטלוויזיה, מושגים                                                                                                

תוצאות הסקר ומענה לשאלת החקר                                                                                           

רפלקציה                                                                                                                                          

שאלת החקר שבחרתי היא –

 האם צפייה ממושכת של הצופה בתוכן אלים יכולה להשפיע על ההתנהגות שלו?

לאחרונה מדובר רבות על נושא הטלוויזיה והצפייה בה מגיל צעיר, המון טוענים ומתלוננים על הנזקים שבהיחשפות ילדים לתכנים אלימים באמצעי התקשורת ובמשחקים.
בעבודתי אחקור האם הצפייה בתוכן אלים אכן פוגעת ומשנה את ההתנהגות של הצופה בה, ואם לא, מהם ההשפעות האחרות לצפייה זו.

מקורות המידע שבחרתי למזג הם :
https://itu.cet.ac.il/FileViewer.aspx?nFileID=22222 - היחשפות ילדים ובני נוער לתכנים אלימים בטלוויזיה ובמשחקי מחשב ווידאו.

http://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache:1-sBrZ4ugA8J:ecat.education.gov.il/Attachment/DownloadFile%3FdownloadId%3D1585+&cd=6&hl=iw&ct=clnk – צפייה באלימות בטלווזיה : מגבירה או מפחיתה תוקפנות?

http://www.nrg.co.il/online/13/ART2/518/111.html - אלימות וירטואלית: איום ממשי או לחץ מיותר?

בתקשורת בכלל ובטלוויזיה בפרט משדרים תכנים אלימים רבים, בכל הז'אנרים.

סרטי מלחמה, מערכונים, ספורט, פרסומות, קליפים, אפילו סדרות ילדים וסרטים מצוירים.

 בימינו הטלוויזיה והמחשב הם חלק בלתי נפרד מחיי האנשים, כולם חשופים להכל. הטלוויזיה הופכה להיות אמצעי תקשורת זמין ונגיש לכל שכבות האוכלוסייה. לילדים, למתבגרים ולמבוגרים כאחד. ישנן השלכות כלפי התכנים, אחת מן ההשלכות הללו היא חשיפה לאלימות בדרגות חומרה שונות. רבים מהילדים ומבני הנוער נחשפים לתכנים אלימים המשודרים בתכניות רבות, אם זה בחדשות ואם זה בסדרות. 

התקשורת מפרסמת לא מעט ידיעות על אלימות של ילדים כתוצאה מצפייה בטלוויזיה ו/או ממשחק במשחקי מחשב ווידיאו.

תלמידי ישראל מובילים בדירוג העולמי במספר השעות המוקדשות לצפייה בטלוויזיה ולמשחקי מחשב ביום: 3.5 שעות לטלוויזיה ולווידיאו, ושעה וחצי למשחקי מחשב, כאשר הממוצע העולמי עומד על 2.3 שעות צפייה ביום!

"אין ספק שתוכניות בטלוויזיה עם תכנים אלימים או תכנים שיש בהם זלזול ביחסים בין־אישיים משפיעים. הבעיה עם הטלוויזיה בישראל, שהילדים הישראלים ככלל מבלים המון שעות מול הטלוויזיה - 4 שעות או יותר של צפייה ביום - וזה השיעור הכי גבוה באירופה". אמר פרופ' יוסי הראל־פיש

יש כמה סיבות בגללן קיימת האלימות בתקשורת :
1. המציאות שלנו ספוגה אלימות ולכן זה לא מפתיע כאשר הטלוויזיה מבטאת אלימות, כחלק מהמציאות.
2. האלימות מגבירה את המתח ואת הקשב בכך שהיא מאפשרת לצופים להזדהות עם הגיבור הכל יכול. סוג של כוח משיכה לאלימות
3. האלימות מספקת דרך קלה להגיע לפתרון מהיר בזמן מוגבל.
4. האלימות מספקת את הדרמה, הקונפליקט – "רעים" מול "טובים" ולרוב מחזקת את המסר כי הצדק סופו לנצח.
5. הטלוויזיה כמדיום גלובלי פונה למכנה משותף הנמוך ביותר ולצורך כך משדרת אלימות כדי לגרוף רייטינג גבוה.

בתחום השפעתם של משחקי המחשב והווידיאו האלימים על התנהגותם של ילדים יש פחות מחקרים, שכן מדובר על תחום חדש יחסית, אך מכמה מחקרים ודיווחים שנמצאו ילדים נחשפים לתכני אלימות מצוירים במחשב, משחקי וידיאו או מכשיר נייד וזה מסוכן מכמה סיבות :
א. בניגוד לצפייה בתוכן אלים במשחקי מחשב וכדומה הילדים לא רק צופים אלא גם מבצעים פעולות אקטיביות ואלימות.
ב. במשחקי מחשב ווידאו אין גבולות ברורים, בין האמת לדמיון, בין מה שיכול לקרות במשחק לאסור שיקרה במציאות.
ג. כמות האירועים האלימים הדמיוניים אליהם נחשפים גדולה בהרבה מכמות האירועים האלימים האמיתיים. חישוב שנעשה לפני מספר שנים על ידי איגוד הפסיכולוגים האמריקני הראה שעד שילד מסיים את בית הספר היסודי, הוא צופה בטלוויזיה בממוצע בכ – 8,000 רציחות ובלמעלה מ-100,000 מעשי אלימות אחרים.

ניתוח מחקרים שנערכו בנושא הקשר בין אלימות ומשחקי מחשב במשך 20 שנה, מצביע על כך שיש בכוחם של משחקי מחשב אלימים להגביר התנהגות אגרסיבית בקרב בני נוער, בעיקר בנים.

דוגמא לכך :
באוגוסט 2005 הורשע דווין תומספון, אמריקני בן 18, ברציחתם של שלושה שוטרים. טיעונם המרכזי של עורכי דינו היה, כי המשחק GTA וילדותו הקשה, הם שגרמו לו לבצע את הפשע. חבריו ציינו שלפני הפשע היה מכור למשחק GTA

ישנם ילדים ובני נוער העלולים לחשוב שמה שקורה במשחק יהיה במציאות

"באמת ובתמים חשבתי שאם אתה יורה באנשים הם קמים מיד בחזרה. לא הבנתי שאם אני מוציא את הרובה ויורה בך, יש סיכוי טוב שאתה לא הולך לקום על הרגליים". כך תיאר אוון רמזי בראיון שהעניק לפני שלוש שנים את אותו יום אכזר בשנת 1997 - הבוקר שבו הגיע לבית הספר התיכון שלו באלסקה חמוש ברובה שלקח מאביו, ופתח באש לעבר חבריו ללימודים. 

כמובן שזו לא הדוגמא היחידה, האינטרנט והחדשות מוצפות דיווחים על מקרים כאלה, חיקוי הגיבור שאותו "הפעילו" במשחק.

 נעבור לצפייה בתכנים אלימים בטלוויזיה

על פי 'תאוריית הזיכוך' נטען כי צפייה באלימות בטלוויזיה מאפשרת לצופים לפרוק מטעני אגרסיה ותסכול באמצעות צפייה בפעילות אלימה של הגיבורים בטלוויזיה. הזיכוך הוא פורקן של תסכול, מתח ולחץ באמצעות צפייה בפעילות אלימה של האחר. ע"פ תאוריה זו האלימות בטלוויזיה משמשת תמיד חיוני בחברה, נותנת לצופים לגיטימציה לשחרור אגרסיות במסגרות של חוקים ומגדרים.

על פי 'תאוריית  הגירוי לאלימות' ו 'תאוריית הלמידה והחיקוי' אנחנו מבינים מדוע היחשפות לתכני אלימות מגבירה את ההתנהגות האלימה אצל ילדים ובני נוער.
תאוריית הגירוי לאלימות אומרת כי החשיפה להתנהגות אלימה משמשת לצופים גירוי המגביר את ההתרגשות העלול לגרום להתפרצות אלימה לדוגמא ; התנהגות הקהל במשחקי כדורגל, ללא קשר לתוצאת המשחק הם מחפשים פורקן ומבטאים זו באלימות.
תאוריית הלמידה וחיקוי אומרת כי הצופים עלולים ללמוד ולאמץ התנהגות אלימה בעקבות צפייה באלימות בטלוויזיה, עלולים לחקות את ה'גיבורים' שאיתם הם מזדהים. תאוריה זו מתייחסת לטלוויזיה כאל סוכן חיברות. למשל, ילדים מנסים, "בצחוק", לבצע אחד על השני תרגילי היאבקות שראו בטלוויזיה. הם מגלים מהר מאוד, שמה שהחל כמשחק תמים, מאבד את אופיו הידידותי והופך לריב אלים אמיתי.

* דוגמא - אם נחפש מקרה שקרה בישראל נוכל להיזכר שלפני שנתיים בנות בגיל 12-13 רצו לרצוח את חברתן לכיתה, על פי החשד, הבנות תכננו לטשטש את עקבותיהן כפי שלמדו מהסדרה. "גאליס" נחשבת לסדרת הילדים המצליחה ביותר בשנים האחרונות.  כלומר, חיקו את מה שראו, תאוריית הלמידה החיקוי.

על פי 'תאוריית החיזוקים' נטען כי מחזקת עמדות והתנהגויות קיימות אצל הצופים, בעצם מחזקת נטייה קיימת.  כלומר, אצל צופים אשר קיימת בהם נטייה לאלימות, צפייה באלימות תחזק נטייה זו. צופים אשר מתנגדים לאלימות, צפייה באלימות תחזק את התנגדותם.
לדוגמא במחקר של בלק ובוון (בתוך, שגיא ושגיב, 1996) נבדקו אנשים שעמדו לצפות בסרט אלים בקולנוע, לעומת אנשים שעמדו לצפות בסרט לא אלים.
* דוגמא - שתי קבוצות הנחקרים מילאו שאלון לפני ואחרי הסרט. אצל מי שצפו בסרט אלים התגלו נטיות תוקפניות יותר אחרי הצפייה בסרט, אך גם לפני הצפייה בו. כלומר, נמצא קשר מעגלי בין הנטייה לתוקפנות לנטייה לצפות בסרטים אלימים. סיכום הקשר בין צפייה בתכנים אלימים לתוקפנות הוא מעגלי – אנשים תוקפניים יותר נוטים לצפות בסרטים אלימים וכתוצאה מכך תוקפנותם גוברת.

על פי 'תאוריית התירבות' האלימות המשודרת גורמת ל2 דברים :
1. יוצרת תחושה של מציאות מפחידה אלימה ומאיימת
2. תורמת לחוסר רגישות, אנחנו נהיים פחות רחמניים כלפי אחרים שסובלים.

*השחקנים שמתנהגים באלימות לא רק שלא נענשים על התנהגותם, אלא להפך, זוכים להערכה. בדרך כלל, הם מצליחים גם להשיג את מטרתם, אף אם במחיר של אלימות. זו עובדה משמעותית מאוד, שכן הצגה של אלימות שאינה גוררת אחריה עונש או השלכה שלילית אחרת, מלמדת את הילדים שאלימות היא אמצעי יעיל לפתרון סכוכים.

לפי תאוריות אלה לכל אדם יכול להיות תגובה אחרת לצפייה בתוכן אלים. כאלה שיכולים להיות אלימים יותר, כאלה שיירתעו יותר וכאלו שייקשרו מקרים אלו למציאות. אך אם נקרא ונחקור ונחפש מחקרים יותר עכשווים נוכל לשלול את תאוריית הזיכוך. תיאוריה זו הייתה מקובלת מאוד בעבר, אך כיום ברור שאין לה הרבה על מה לסמוך (2006 , Bushman & Phillips). מחקרים הראו, בצורה ברורה, כי ככל שילדים צופים יותר באלימות בטלוויזיה ובסרטים, כך הם אלימים יותר בהתנהגותם, וכן מבטאים יותר אמונות המקבלות התנהגות אלימה

במחקר נוסף נמצא "ילדים שצופים בטלוויזיה במינונים גבוהים עלולים, בחייהם הבוגרים, להיות מועדים יותר להרשעות פליליות ולהפגין תכונות אופי אגרסיביות (אלימות). כך עולה ממחקר חדש שפורסם בניו זילנד ופורסם השבוע בכתב העת האמריקאי המחקר, שנעשה באוניברסיטת אוטגו, עקב אחר הרגלי הצפייה של כאלף ילדים שנולדו בשנות ה-70 המוקדמות, מאז שהיו בני חמש ועד הגעתם לגיל 15. צוות המחקר שב לעקוב אחריהם כשהיו בני 26 על מנת להעריך את ההשפעות האפשריות של הרגלי הצפייה בילדות על חייהם הבוגרים."

אמצעי התקשורת כתהליך החברות -  אמצעי התקשורת הם אחד מסוכני החברות, מהם יכול ללמוד הפרט רבות על החברה והתרבות. עם הזמו הולך וגדל נתח הזמן שתופסים אמצעי התקשורת בחיי הפרט.

אך מעבר לכל המחקרים המראים כי תוכן אלים הוא זה שפוגע בצופה, מרבית החוקרים בתחום מסכימים, שמלבד חשיפה ממושכת לתכנים אלימים, נחוצים תנאים מוקדמים נוספים: מצוקה כלכלית, ליקויים נוירולוגים, יחסים חברתיים גרועים, שימוש באלכוהול ובסמים, תקשורת לקויה במשפחה, אלימות פיזית ו/או רגשית וכד'. כמו כן, יש ילדים שצפייה במעשי אלימות דווקא מגבירה אצלם חרדה מתוקפנות, בין היתר בגלל אישיותם הרגישה.

 תוצאות הסקר :

95.2% מהעונים הם בגיל ההתבגרות (11-18)
4.8% מהעונים הם מעל גיל 18

95.2% מהם ענו כי הם רבים לצפות בטלוויזיה
לעומת רק 4.8% שענו שאינם מרבים לצפות בטלוויזיה.

רובם, 52.4% ענו כי הם נתקלים בתוכן אלים
23.8% ענו כי הם נתקלים בתוכן אלים לעיתים רחוקות
19% ענו כי לעיתים קרובות הם נתקלים בתוכן אלים
ואחוז קטן של 4.8% ענו כי אינם נתקלים בתוכן אלים

רובם הגדול, 66.7% ענו שאינם נהנים לצפות בתוכן אלים
לעומת 33.3% שענו שכן

מעטים, 4.8%, ענו שצפייה באלימות גורמת להם לפריקת מתחים
14.3% ענו שצפייה באלימות גורמת להם להתנגד לאלימות
28.6% ענו שצפייה באלימות גורמת להם לפחד מאלימות
ורובם המוחלט 52.3% ענה שצפייה באלימות גורמת להם למשהו אחר
* אף אחד לא ענה שצפייה באלימות גורמת לו להיות אלים יותר.

על פי המחקרים והסקר אנו יכולים להסיק שרוב בני הנוער מרבים לצפות בטלוויזיה ורובם אכן נתקל בתוכן אלים. אופן ההשפעה של התוכן האלים על האדם הוא משתנה, כמו שעלה מן המחקרים, לפי אופי, איפה גדל, יחסים חברתיים וכו'. אבל אין ספק שצפייה בתוכן אלים אכן משפיע על הצופה.

רפלקציה

כיצד המחקר שערכת השפיע על הבנתך בנושא ?
למדתי שצפייה בתוכן, אלים או לא, משפיע על הצופה, על התנהגותו ואף מעצב את אופיו, וכאשר מדובר בתוכן אלים ההשפעה על הצופה משתנה.

האם נושא החקר עניין אותך ומדוע ?
כן נושא זה עניין אותי בגלל שאני נחשפת לתוכן אלים במשך היום-יום שבו אני צופה בטלוויזיה ועניין אותי לחקור את זה. בנוסף אני שמה לב שילדים קטנים כן נחשפים לתכנים אלימים ורציתי לבדוק איך זה משפיע עליהם

ציין שני דברים חדשים שלמדת במהלך העבודה
למדתי שגם בתכניות לילדים, תכניות מצוירות נמצאת האלימות, המופיעה מול הילדים יום יום.
ובנוסף למדתי שלצפייה באלימות יש עוד השפעות חוץ מהתנהגות אלימה, וכמובן שהכל תלוי במצב קודם.

היכן חשת קושי
חשתי קושי כאשר חקרתי את נושא משחקי הוידאו והמחשב, מכיוון שזהו נושא די חדש שאין עליו די מחקרים. 

כיצד התגברת על קושי זה
חיפשתי יותר דוגמאות להשפעות של משחקי וידיאו ופחות מחקרים ואז מצאתי יותר מידע