בייביז

הסרט בייביז הוא סרטו של הבמאי הצרפתי תומאס בלמס.
הסרט עוקב אחרי 4 תינוקות ממקומות שונים בעולם, תרבויות שונות, מנהגים שונים, החל מלידתם ובמשך שנה. באמצעות צילומים בלבד, בלי קריינות או דיאלוג או כל התערבות של הבמאי, הוא נותן לצופים לצפות להציץ לחייהם של התינוקות הללו ולהסיר מסקנות בעצמם.

בסרט התינוקות הם כלי כדי להעביר מידע או אפשרות לבקר תרבויות אחרות ולהדגיש את ההבדלים בין התרבויות.

סרט זה שייך לסוג הסרטים התיעודיים – "זבוב על הקיר" ו"סרטי מסע"

זבוב על הקיר – סרט המבקש "להציג מציאות" וכך גם הקהל ממוקם כאילו הוא רואה את האירועים. ז'אנר זה מוותר על הקריינות או הכתוביות שמנהלות את הקהל ומכוונות אותו ובמקום זאת נותן יותר מידי מקום לפרשנות עצמית של הקהל את הטקסט.
בסרט זה המשפחות, התינוקות מצולמים באופן שגרתי, רגיל, הבמאי אינו עיצב את המקום או את הסצנה, קולם של המשתתפים אינם נשמע וגם לא של הבמאי וכך כל צופה וצופה יכול לפרש את הנראה כפי שהוא מבין אותו.

"סרטי מסע" – סרטים המתמקדים בתהליכים
בסרט זה מוצג תהליך הגדילה של התינוקות מיום הלידה עד גיל שנה.

המסרים המועברים בסרט הם לא ברורים וניתנים לפרשנות, בגלל שאין קריינות או כתוביות כל אחד יכול לפרש זאת בצורה שונה. אני חושבת שהמסר הוא על הפערים החברתיים במקומות שונים, על הדרך גידול של כל מקום ומדינה.

מה שאהבתי בסרט זה שהבמאי נתן לצילומים לבטא את עצמם, בלי כל שימוש בקריינות או הסבר, כל שכל אחד מהצופים יכול לקחת את הסרט למקום אחר ופרשנות אחרת ולהבין אותה בצורה שונה ממישהו אחר.
מה שחסר בעיני בסרט אלו עוד מדינות מפותחות יותר / פחות לדעתי זה היה מוסיף שהיינו רואים גם את השוני אבל גם את הדמיון הין המדינות ומגוון רחב מהם.