האם משפיע אסכולת החברות על אובדן הילדות ?

אז קודם... מהי אסכולת החברות ?
חברות הוא תהליך בו לומד האדם, היחיד את תפקידיו בחברה, הנורמות והמוסכמות.
תהליך זה בעצם מעצב את אישיותו של כל אדם, ערכים, תפיסות והתנהגות.
מי שעוזר בתהליך זה נקרא "סוכן חברות" ובדרך כלל אלו ההורים, בני המשפחה וחברים.

ועכשיו מהו אובדן הילדות ?

בתקשורת בכלל ובטלוויזיה משודרים תכנים אשר אינם תואמים לגילאים של הילדים ובני
הנוער הצופים בהם

אז איך הם קשורים ?
התקשורת והטלוויזיה בפרט הפכו ל"סוכן חברות" חדש, עם השנים הולך וגדל הנפח והזמן שתופסים אמצעי התקשורת בחיי האדם והוא אף נחשף אליהם בשלב מוקדם יותר ויותר בחייו.  התקשורת היא סוכן החברות הקבוע והיציב מכולם שמלווה את האדם מינקות ועד לזקנה.

לטלווזיה יש יכולת לעצב תפיסות עולם שונות ממה שתכננו סוכני החברות הקרובים כמו ההורים והמשפחה להעביר, ומידי פעם אף מנוגדים זה לזה.
בימינו אפילו תינוק בן שנתיים יכול להדליק את הטלוויזיה ולצפות בתכנים שאינם מתאימים לו. כאשר אין סוכן חברות מבוגר שמשגיח על המה שרואים בטלווזיה
בטלוויזיה דברים שליליים כמו התנהגות אלימה ואף מלמדת שאפשר להשתמש באלימות להשגת מטרות.
הצפייה  והצריכה של אמצעי התקשורת מפחיתה את הקשר עם ההורים.

בגיל ההתבגרות התחרות בין אמצעי התקשורת לבין סוכני החברות 'המסורתיים' גדלה.
בשלב זה מעמיקים אמצעי התקשורת את אחיזתם בחיי הפרט וממלאים תפקיד מרכזי כמקור מידע על המציאות, כלומר, אם נער צופה בסדרת טלוויזיה על גנבים או פושעים הוא מבין שזהו דבר מובן מאילו ובסדר לעשות.
בגיל זה המתבגר שואף להשתחרר מהתלות בהורים וכך מתחזק כוחם של אמצעי התקשורת.
המתבגר מורד בהוריו ומביא מחאה וכך נחשף לתכנים שאינם מקובלים על מבוגרים.

חברות המבוגרים מסגלים לעצמם חשיפה סלקטיבית לתקשורת .
ישנם  מקרים בהם נוצרות סיבות חברתיות ופוליטיות בהם המבוגר שוקל מחדש את עמודותיו ודעותיו.

לסיכום, אמצעי התקשורת יכולים להכתיב מה לחשוב ואיך להתנהג.
בגילאים מוקדים חשוב שיהיה סוכן חברות 'מסורתי' כלומר, הורה או בן משפחה, אשר יכתיב לילד את הדרך בא הוא רוצה שילך, ויוודא שהילד אינו רואה דברים שאינם ראויים אליו